יום שבת, 8 במאי 2010

ערי בירה - מה קסמן?

ברצוני לספר לכם מה מיוחד בערי בירה

מה שמיוחד בערי בירה הוא שגר בהן הנשיא וראש הממשלה ויש בהן את כל מוסדות השלטון.
בעיר בירה יושבים שגררים ונציגים ממדינות.

ירושלים הא העיר הבירה של ישראל והיא קדושה לשלוש הדתות: היהודית, הנוצרית, והמוסלמית.
ירושלים מחולקת ל 2 חלקים - העיר העתיקה והעיר החדשה.

בירושלים יש את בית ראש הממשלה ומשכן הנשיא, מפקד הצבא ובית במשפט העליון.


אם נבחרת לנשיא אתה חייב לגור בירושלים, וגם אם נבחרת לראש ממשלה.


בערי בירה יש מבנים היסטוריים. עיר בירה היא העיר הראשית בכל ארץ.


כשהייתי בירושלים ראיתי בתים יפים וסמטאות יפות.


יום שישי, 30 באפריל 2010

העץ הקסום

ברצוני לספר לכם על ה"עץ הקסום" שהוא עץ הקקאו.

עץ הקקאו הוא ירוק עד:הוא מכוסה בעלים ירוקים כל ימות

השנה ואינו עומד בשלכת.

בתוך פרי הקקאו נמצאים זרעים הנקראים פולים.

הפולים מאורכים,צבעם חום-שחור וטעמם מר מאוד.

לפני 100 שנה גילה חוקר הולנדי שאפשר להפיק

מאבקת קקאו וחמאת קקאו מפולי קקאו:מאז אותם

ימים ממשיכים ליצר שוקולד ולשפר את טעמו ולהכין

ממנו מאכלים מתוקים וטעימים.

קוראים לעץ הזה כך:כי הוא יפה ומפיקים ממנו (פרות)

דברים טעימים מאוד.

רק בגלל זה הוא "עץ קסום".

אני לא אוהב שוקולד.

יום חמישי, 22 באפריל 2010

יום הקהילה והמשטרה

היום (רביעי) בביה"ס היה לנו יום קהילה ומשטרה.

בהתחלה אמרו לנו לרדת. ישבנו וראינו רובוט משטרתי שיכול לנוע והיו לו צבטות.
לאחר מכן ראינו סוסים ומי שרכב עליהם אמר שאם יש הפגנה אז הסוסים מרחיקים את האנשים.

עלינו לכיתות והיתה הפסקה. כשירדנו היו תחנות.
בתחנה הראשונה היו קוצים, שזה מחסום שהשימוש בו הוא שעוצרים איתו פושעים במרדפים, ואז תופשים אותם.
בתחנה השניה היה וטרינר עם כלב ובתחנה השלישית זיהוי פלילי.
בסוף היתה תזמורת - לא רעה בכלל.

הכי אהבתי את המחסום עם הקוצים כי הוא יכול לחסום גנבים וזה גאוני!
http://www.police.org.il/index_files/ILpolice.jpg

יום רביעי, 14 באפריל 2010

סמל ישראל


ברצוני לספר לכם סמל מדינת ישראל.

סמל מדינת ישראל הוא מגן אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים,

משני צדיה ענפי זית ולמטה הכיתוב "ישראל".

בדרך כלל הרקע כחול והמנורה,הענפים וה"ישראל" בצבע לבן.

הסמל נימצא בדרך כלל במקומות מרכובדים וחשובים כמו בכנסת,בביתי המשפט,בביתי הספר ועוד.

אפשר להגיד על הסמל:"לתפארת מדינת ישראל".

יום ראשון, 11 באפריל 2010

שומר מסילת הברזל/לוין קיפניס

בבית קטן ליד המסילה חיה משפחה קטנה: שלמון, אבא שלו ואמא שלו.
כל יום היה אבא של שלמון שומר על המסילה, אך יום אחד חלה.
שלמון היה שומר המסילה במקומו.
יום אחד ירד גשם, וברק אחד פגע במסילה ושבר אותה.
ובאותו זמן נסעה רכבת.
והפנס האדום היה בבית.
שלמון לא ידע מה לעשות, אז הוא הוריד את חולצתו האדומה. לקח את את הפנס הלבן. והאיר מאחורי החולצה וכך נהיה אור אדום.
שלמון נהיה גיבור.
אני מסכים יותר עם גילי, כי שלמון באמת אמיץ ואחראי. שלמון יכול להיות שומר על המסילה וגם כי הוא הוריד את חולצתו.
אני אומר שלא צריך להוריד את החולצה.
"עומד שלמון בין הפסים השבורים,לוקח את הפנס האדום ומרים למעלה למעלה למעלה, ליבו דופק וראשו סובב".
"שלמון רץ לקראת הרכבת, רץ ומנופף בפנס האדום וצועק: "אסון אסון"."

יום רביעי, 7 באפריל 2010

חוויות מחופשת פסח


בחג הפסח הזה אני הלכתי ועשיתי הרבה דברים ועכשיו אני
רוצה לספר על הסרט: "הדרקון הראשון שלי".

בסרט מסופר על כפר ויקנגים שבמקום זבובים או עכברים היו דרקונים. ולדמות הראשית בסרט קוראים "היקפ".

יום אחד פרצה מלחמה שהדרקונים באו לגנוב אוכל. ובאותה מלחמה ואפילו בכל המלחמות לא הרשו להיקפ להילחם בדרקונים.

אז הוא יצא עם מכונה שיורה רשתות, והוא הצליח לפגוע בזעם הלילי (שהוא סוג של דרקון).

אבל אף אחד לא האמין להיקפ שהוא הצליח לפגוע בדרקון.

היקפ יצא למחרת לחפש את הדרקון, ומצא אותו קשור עם חוטים אז הוא קרע את החוטים.

ואח"כ היקפ לקח סכין ורצה להרוג את הדרקון אבל אל יכל בגלל שהוא ריחם עליו.

כשהדרקון השתחרר הוא החל לברוח וטס עד שנתקע במכתש.

היקפ רדף אחריו וראה שהדרקון לא עף טוב ולא מצליח לצאת מהמכתש.

בוקר אחד ראה היקפ שחסר לדרקון חלק מהזנב.

היקפ כינה את הדרקון בשם "שום-שם".

ביום למחרת היקפ הביא ל-"שום-שם" זנב חלופי שבנה בעצמו,

אבל הזנב לא התאים אז היקפ שיפר ושיפר ושיפר.

כל בוקר היקפ דאג למזון עבור הדרקון שלו.

בנתיים נערכות תחרויות דרקונים והיקפ די מנצח.

היקפ לא הורג ומלטף ומרגיע את הדרקונים שנלחמים בו.

אבא של היקפ חזר מהמסע וראה שהוא אלוף ואז היה שמח.

אחרי כמה ימים, ילדה ושמה אסטריג והיא הייתה איתו בתחרות.

יום אחד אסטריג הלכה למכתש וגילתה את "שום-שם".

אז היקפ ושום-שם לקחו אותה לסיבוב.

אסטריג הבינה למה התכוון היקפ כשאמר שדרקונים הם נחמדים.

בגמר הגדול, כמעט אכל את היקפ הדרקון ששחררו מהכלוב.

ואז...שום-שם טס במהירות ורצה להציל את היקפ. אבל אבא של היקפ כלא את שום-שם רק בגלל היותו דרקון וכי לא ידע שהדרקון נחמד.

היקפ התחנן, אבל אביו לא הסכים.

אבא של היקפ ועוד כמה ויקינגים, שטו למערה של המלכה כדי להרוג אותה.

הם לא הצליחו להרוג אותה, אז היקפ, אסטריג ועוד כמה ילדים יצאו להילחם במלכה עם הדרקונים הכלואים.

שום-שם עשה מכות אש חזקות והם הרגו את המלכה.

היקפ נפל לאש שפוצצה את המלכה.

היקפ שילם ברגלו כדי להציל את אביו ועוד אנשים, ונותר עם רגל מעץ.

אני אוהב את הסרט כי יש שם דרקונים.

יום רביעי, 17 במרץ 2010

יום הספורט

היום (יום שלישי) היה לנו יום ספורט.

יום זה הוא יום שיש תחנות של ספורט.

בהתחלה היו הופעות שקשורות לספורט אבל כל הבנות

כמעט עשו גלגללונים ושפגאטים וזה היה משעמם.

אלון ודניאל כל הזמן דברו וזה עצבן אותי.

נגמרו ההופעות,חזרנו לכתה היתה הפסקה

ושהיא נגמרה אז חניתה הקרינה את הבלוג

על הלוח ואז ירדנו ליום הספורט.

1.קליעה למטרה-0

2.שיווי משקל-2

3.מצנח-יותר מ-10

4.קבעים-2

5.צמיגים-2

6.הוקי-0

7.קליעה לסל-0

8.שקים-3

9.כדורגל-0

וכך נגמר יום הספורט.

נהנתי ביום הספורט כי התחנות היו כיפיות.

יום שישי, 12 במרץ 2010

הצלת יערות הגשם


בואו לעזור לי להציל את יערות הגשם.

צריך להציל אותם כי הם מביאים כמויות גדולות של חמצן.

יש גם יערות הגשם שגילם הוא יותר מ-60 מליון שנים והם

גם יפים מאוד,אז תסכימו לעזור תסכימו להציל את יערות הגשם.

אנשים כורתים עצים בשביל $(כסף)כלומר שהם יוצרים ניר ורהיטים

ואז הם מוכרים.

אסור לכרות את יערות הגשם כי הם יכחדו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

יום שני, 8 במרץ 2010

חויה מחג פורים







ביום שני התעוררתי ב 9:00 בבוקר.



ב 9:20 נסענו עם רונית אמא של יובל, יובל, ומיה החברה של אחותי לשחק באולינג.



בבאולינג עשיתי סטריק ואובלתי ובדיוק המכונה יתקלקלה.



אז הלכנו למכונת האסימונים וכל אחד קבל 10 אסימונים.



אני קבלתי 47 כרטיסים אבל לא הספקתי לתת למוכרת ולקבל פרס.



אכלנו מקדונלד'ס וחזרנו לאוטו שמחים.

מסבירים ישראל-טכנולוגיה






ברצוני להכיר לכם את הטכנולוגיה שלנו.


הייטק = היי טכנולוגי (אנגלית) = טכנולוגיה גבוהה
תעשייה שעוסקת בטכנולוגיה מתקדמת, אלקטרונית וביו-טכנולוגיה.

תעשיית ההייטק הישראלית צמחה מתוך האוניברסיטאות ומעבדות מחקר צבאיות שפיתחו בצורה מואצת \ מהירה.

מדענים מהאוניברסיטאות הגיעו להישגים אקדמאיים במחקר ופיתוח. בפיתוח הצבאי הוקמה חברת רפא"ל שפיתחה אמצעי אמצאי לחימה לטובת צה"ל.

בשנות ה70 אחת החברות הישראליות הקרויה אלסונט, הפכה לאחת מחברות הטכנולוגיה הזרות הראשונות הארה"ב.
בשנות השמונים החלות תאגידים טכנולוגים בחו"ל להכיר ביכולות ובכישרון הישראלי והחלו להעביר חלק מהפעילות לישראל כמו חברת אינטל.

על אף המכשולים, כגון גודל וריחוק מהשווקים הטבעיים שלה, תעשיית ההייטק הישראלית תמשיך למלא תפקיד מוביל בצמיחה הלאומית ולשלב אותנו בעולם.

מדינת ישראל היא אחת ממעצמות ההיטק בעולם - מספר הפטנטים לנפש הוא שלישי בעולם אחרי ארה"ב ויפן.
כשאהיה גדול אני רוצה להיות מהנדס וממציא שממציא דברים צבעיים.







יום רביעי, 3 במרץ 2010

אם כדי לגדל חיות מחמד בבית???


לדעתי לא כדי לגדל חיות מחמד בבית כי הם

תוקפים כלומר הם שורטים,נושכים.

הם מלוכלכים: נושרים להם שערות הם מסריחים הם גם מלאים בפרעושים.

הטיפול בהם עולה הרבה כסף כלומר הם רעבים וצמאים אז צריך לקנות להם אוכל והוטרינר עולה הרבה כסף.

אל תיקנו חיות מחמד וכל מה שאמרתי נכון!

יום רביעי, 24 בפברואר 2010

ההומור בסיפורים




היי! ילדי כיתות ב' ברצוני להמליץ לכם על שלושת הסיפורים ג'וחא נואם במסגד,
הרשלה והירח שאינו זורח-שהמיוחד בהם הוא:
הומור ומוסר השכל.
ג'וחא הוא ערבי טיפש.
"חכמי" חלם הם לא חכמים שחיים בפולין.
הרשלה הוא יהודי שחי בפולין הוא היהנ מטיל בכפרים.
המוסר השכל של ג'וחא הוא:יש שאלות שיש להן 2 תשובות.
אתם יודעים מה מצחיק:שג'וחא שאל את האנשים:"אתם יודעים מה אני רוצה לומר
לכם"? "לא" ענו האנשים וג'וחא אמר:"עם אתם לא רוצים אז לא תדו".
לאחר שבוע שאל את אותה שאלה וכולם ענו "כן" וענה ג'וחא:"אם אתם יודעים אז למה שאספר לכם".
לאחר שבוע עוד פעם שאל ג'וחא את אותה שאלה רק שחלק אמרו "לא" וחלק אמרו "כן"
ואז ענה:"מי שיודע יספר למי שלא יודע".
הסיפורים האחרים גם מצחיקים צריך לקרוא ולהבין אותם אז גשו לקרוא כי תצחקו מאוד.

יום חמישי, 18 בפברואר 2010

מעשה בירח שאינו זורח







אנשי חלם באו מחלם שבפולין והם לא חכמים.
יום אחד חזר הרב של חלם ולפל לבור ונחבל בכל גופו.
למחרת "חכמי" חלם חשבו:"איך חלם לא תהיה חשוכה בלילות"?
ואז קם ליזר הגדול ואמר:"ניקח גיגית מלאה מים ונשים אותה מתחת לירח"
וכולם התפעלו אז הם לקחו גיגית ושמו אותה מתחת לירח.
מוסר ההשכל הוא:שיש בעיה צריך לפתור אותה.
הפתרון הוא למלות את הבור.
מה שמצחיק הוא שהם חושבים יתפסו את הירח.

יום שלישי, 16 בפברואר 2010

ג'וחא נועם במסגד


ג'וחא הוא ערבי מצחיק.

יום אחד ג'וחא בא למסגד ואמר לאנשים:

"אתם יודעים מה אני רוצה לומר לכם?"

"לא" ענו.

"אם אתם לא רוצים, לא תדעו" אמר.

לאחר שבוע שאל ג'וחא שוב:

"אתם יודעים מה אני רוצה לומר לכם?"

"כן" ענו.

"אז אם אתם יודעים מה אני רוצה לומר, אז אני לא אספר".

לאחר שבוע בא ג'וחא ואמר עוד פעם את אותו משפט,חלק מהאנשים אמרו "כן" וחלק אמרו "לא",

ג'וחא ענה: "מי שיודע ייספר למי שלא יודע"


המוסר השכל הוא: להגיד תשובות מלאות.

המצחיק הוא: שהוא אמר שמי שיודע, ייספר למי שלא יודע. ובעצם אף אחד לא ידע.


הכנת עפיפונים


ביום שישי ראיתי את אבא של גילעד

בא עם גופים של עפיפונים כשהתחלנו

אני עשיתי את מה שהוא אמר ואז היתה

הפסקה.

בהפסקה היו דוכנים וקניתי לחם עם חור

וקורנפלקס,רציתי גם טרופית אבל הם נגמרו.

חזרתי לכתה וראתי את אבי עומד ורואה את העפיפון.

עשינו זנב מפוצל וניתאי זלזל.

קישטנו את העפיפון בסמלים של בית"ר ירושלים.

ירדו לחצר להטיס, אבל לא הייתה רוח.

חזרנו הביתה שמחים.



תהליך העבודה:

1. קבלו שני מקלות מוצלבים.

2.חברו שני חוטים ארוכים לקודקוד העליון.

3. את החוטים יש לחבר לקודקודים הצדדיים. באופן שיווצר משולש.

4. להמשיך לחבר את שני החוטים לקודקוד התחתון, באופן שיווצר דלתון.

5. יש לשים את גוף שנותר ממקלות וחוטים על נייר פרוס ענקי.

6. הנייר צריך לכסות את הדלתון, ולהשאיר שוליים ברוחב 3 ס"מ כדי שאפשר יהיה לקפלו.

7. יש להדביק את השוליים.

8. יש לקשט את העפיפון לפי טעמכם.

9. יש להשחיל חוט שמחזיקים

10. העפיפון מוכן להטסה.




יום שני, 15 בפברואר 2010

הרשלה


הרשלה הוא עני.
הרשלה היה מצחייק שעושה
מעשי קונדס.
הרשלה היה מטיל בכפרים.
הרשלה חי בפולין.
יום אחד הרשלה הלך למסעדה
ושאל את המלצרית:"מה יש לאכול?
והיא ענתה :"אין כלום לא בשר לא מרק
לא כוס חלב ולא לחם".
והרשלה צעק פעמיים:"אני ייעשה כמו שאבי
עשה!" המלצרית רצה להביא לו בשר ומרק.
אחרי שסים לאכול המלצרית שאלה אותו:
"מה אביך היה עושה?"והוא ענה:"אבי היה הולך לישון רעב"...
הדבר המצחיק הוא שהרשלה סידר אותה.
אני למדתי שאם אומרים משהו אז צריך לשאול ולא לדמין.

יום שני, 8 בפברואר 2010

רפלקציה - למה צריך תגובות?

כשאנחנו נכנסים לבלוגים של אחרים רצוי להגיב להם.
אני שמח שאבא שלי מגיב לי לבלוג כי גם לו יש בלוג.
אבא שלי מוסיף, מסביר ואני רוצה שהוא יפתח בלוג, בשביל שהוא ייספר לי על חו"ל.
אני אוהב שמגיבים לי כי גם אני חושב שזה טוב.
אני אוהב להגיב.

יום שישי, 5 בפברואר 2010

לנקום או לא לנקום

ליהי וזיוית היו חברות לא רעות

אבל יום אחד זיוית בקשה צבע

מליהי וליהי לא הסכימה אז

לא ידעה מה לעשות.

יום אחד ליהי שכחה את הצבע והיא

בקשה מזיוית את הצבע אז

זיוית התלבטה:לנקום או לא לנקום.

אני אומרשליהי לא היתה בסדר כי

יום רביעי, 3 בפברואר 2010

חוויות מנחל אלכסדר


ביום שלישי נסענו לנחל אלכסנדר.

בדרך לשם אני ישבתי ליד גלעד

ובאוטובוס אני ספרתי בדיחות

לקבוצת בנים והיה כיף.

כשהיגענו,אכלנו חטיפים

ואוכל נורמלי והלכנו לעבר הנחל.

אני ועומר דיברנועל "הליקופטרים".

הגענו והיא הסירה על הזיהום של הנחל

חזרנו ונסענו למקום אחר עם האוטובוס

וזה היה מקום שאני הייתי בו.

הלכנו והלכנו והיא הסבירה על מים מזוהמים.

אני ועומר הלכנו והיגענו למקום להצלת צבי ים.

ראינו שם צבים נכים עשינו יצירה חזרנו לאוטובוס והיה כיף.

היה לי כיף מאוד כי הלכנו להצלת צבי הים.

יום חמישי, 28 בינואר 2010

בחווה החקלאית



ביום רביעי אני וכיתתי נסענו לחווה החקלאית


ובדרך אני וגילעד עשינו רכבת הרים באוטובוס.


כשהגענו הלכנו וישבנו על הספסל והנחנו את האוכל


על השולחן ובאה מדריכה והסבירה למה אוכלים פרות יבשים.


עשינו סיור בחווה והיא ספרה לנו סיפורים ואגדות.


אחר כך ראינו חממות של צמחים.


ואז הלכנו לחממה יפה ושתלנו נענע.


אכלנו ואני ועומר דברנו על מסוקים.


חזרנו מאושרים.


אני השתעממתי והדבר הכי כיף הוא לשתול נענע.

יום רביעי, 27 בינואר 2010

נטיעות וזכויות


יום אחד חוני המעגל הלך ופגש
איש זקן איכר שנוטע עץ חרובים.
חוני שאל: "כמה זמן החרובים יראו?"
"החרובים יגדלו עוד 70 שנה" הזקן ענה.
חוני שואל:"האם אתה תחיה בזמן שהחרובים יהיו מוכנים?"
"לא" ענה הזקן.
וחוני אמר: "למה את עובד קשה סתם?" הזקן עונה: "שילדי יהנו כמוני מהחרובים."
אז נימנם חוני 70 שנה וראה ילדים נהנים מהחרובים ושמחים.
מוסר ההשכל הוא: שצריך לינטוע כמו שנטעו לי.
הערך בחרתי הוא: התחשבות,
כי אני תמיד צריך שיתחשבו בי.

יום שישי, 22 בינואר 2010

שמירה על עצים בעולם


אנחנו בני-האדם ידענו לעשות ניר לפני

1,000 שנים בערך.

עכשיו בהווה אנחנו משתמשים יותר בניר

וזה אומר שאנחנו משתמשים במיליוני עצים.

העצים הופכים את הפחמן הדו חמצני לחמצן.

אם לא נמחזר בני האדם וכל מי שצריך חמצן יכחד.

היום חושבים שהמחשבים יצילו את הניר.

אני אוהב למחזר.

כדאי למחזר צריך:נירות , עיתונים,

מחברות ישנות...

את כל הדברים העשוים מניר צריך לזרוק למחזור.

יום רביעי, 20 בינואר 2010

מכתב על ט"ו בשבט


לאבי שלום רב!

חג ט"ו בשבט הגיעה ולמדנו הרבה דברים.
אני יודע הרבה על ט"ו בשבט.
למשל נהוג לאכול פירות יבשים והשקדיה מלבלבת.
אבל אני הספר על השקד.
עץ השקד הוא עץ פרי ולא סרק.
לעץ השקד מלבלבים פרחים.
התאריך בו העץ מלבלב הוא ט"ו בשבט יש שני סוגים של עצי השקדיה
אחד תרבותי ואחד שקד בר.
חודש שבט הוא בחורף.
שתחזור מח"ול נצא לחורשה לצלם את השקדיה.



ממני:עמרי





יום שני, 18 בינואר 2010

למה צריך בלוג?


אני חושב שצריך בלוג בשביל

שאנשים בכל העולם יגיבו לי

ויקראו מה שאני כותב.

אני אוהב לכתוב על עצמי.

אני לא אוהב את הבלוג

כי לפעמים יש תקלות טכניות.

יום חמישי, 14 בינואר 2010

המלצה על הספר:יומנו של חנון-הקש האחרון


אני אוהב בספר זה את העובדה שאבא של גרג
חושב שהוא חנון ולכן הוא לוקח אותו
לפנימיה צבאית ולצופים (שבט 155)
לגרג יש חיים לא קלים, אבל הוא שורד למרות הכל.
היה קטע אחד שגרג נרדם באמצא השיעור והמורה שם
אותו לידו.

ואז כולם צחקו אליו וזה היה גדול.
אני ממליץ בחום לקרוא את הספר.

נהנתי מאוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

קטע מידע על ברכיוזאור



הברכיוזאור הופיע לתקופה של 50 מיליון שנים, בתקופת הקרטיקון לפני 65 מליון שנים.
הברכיוזאור הוא הדינוזאור הגבוה ביותר ומשקלו 60 טון' אורכו 25 מטרים וגובהו 13 מטרים בקירוב. הוא חי בעדר של ברכיוזאורים ששמרו על עצמם מטורפים אוכלי בשר כמו טירנוזאורוס רקס או ולוסירפטור.
הוא נחשב גם יונק וגם זארופוד כמו גם חברו הדיפלודוקוס. לזארופודים יש צוואר ארוך, גוף קצר וזנב ארוך.
למרות גודלו המאיים, הוא ניזון מעלים ועשבים, והשתמש באבני קיבה כדי לטחון ולעכל את המזון בתוך בטנו.

מכתב


13.1.2010
למשפחתי היקרה,
אני צריך לנסוע למיאמי ולילדים אני יקנה לכם wii.
אני מיצטער שברחתי כי אמרו לי בחמש בערב אז לא היה לי זמן.
כיף לי פה ואני ישלח לכם את התמונות
אני במיאמי:
שהגעתי למיאמי ראיתי הרבה דברים,
אז התקשרו אלי ואמרו לי לקחת רכבת אקספרס "לניו יורק".
לקחתי מונית לתחנת הרכבת וקניתי כרטיס לנסיעה.
אני ברכבת האקספרס:
כאשר הייתי באמצע הנסיעה האינדיאנים קפצו על הרכבת
אז אני התנדבתי להגן על הרכבת עם עוד לקוחות.
הם שברו את החלונות, עשינו קרב אגרופים וחיסלנו אותם.
חלק ניפצעו, אך אני שרדתי.
אני בניו יורק:
לקחתי מונית מהתחנה והשכרתי חדר במלון.
לאחר 7 שעות הלכתי לדיסקוטק ושם דיברתי עם מי שהזמין אותי.
אז הוא נתן לי מיליון דולר וחזרתי הביתה עם מליון דולר ו-wii, כמובן.

יום שלישי, 12 בינואר 2010

יום שני, 11 בינואר 2010

צילום - פאול קור


היום (יום רביעי) צירנו ציורים

שכשורים לסיפור:"סיפור הנץ"

ושם צירנו:מטוסים,טנקים,ספינות

חיילים,גבעות,שמים ואת הנץ.

אנשים צלמו אותנו בביצוע

והיה כיף!

לתת מכל הלב-פרוייקט נגישות בקהילה





ביום שישי אני,אבי,ניתאי וילנה התנדבנו

לפרויקט נגישות.

הלכנו להיפר ויקי, בדרך לשם אמא של עומר הציעה לנו לימונדה.

אבא שלי לא רצה לשתות אבל אמרנו תודה.

המשכנו בדרכנו והגענו לרחוב אפשטיין ומינץ. ראינו מקום

שכסא גלגלים לא נכנס בו אז צילמנו.

אחר כך הגענו להיפר ויקי ולא היתה חנית נכים.

גם הכניסה לטוטו לא היתה מתאימה- היא הייתה מאוד גבוהה.

הדלת של המספרה היתה קטנה.

מאוד חשוב לשפר את הדרכים, שהנכים יוכלו להיות כמו כולם, ללכת לכל מקום ולהגיע בביטחה.

חזרנו לביה"ס שמחים.

יום רביעי, 6 בינואר 2010

סביב העולם בשמונים יום




כתב: ז'ול וורן
עברית: בינה אופק
הסיפור מתחיל ב-2 באוקטור 1872. פיליאס פוג, רווק מתבודד ועשיר בעל הרגלים קבועים שוכר את שירותיו של משרת חדש בשם פספרטו. מאוחר יותר, באותו יום, במהלך ביקורו היומי במועדון הרפורמה, משוחחים חברי המועדון על הגניבה הגדולה של סכום עתק, חמישים וחמישה אלף לירות שטרלינג מבנק אנגליה.
במועדון התעורר ויכוח האם ניתן יהיה לתפוס את הגנב. אחד המשתתפים ציין כי לאחר שמסילת הברזל החוצה את חצי האי ההודי הושלמה, התפרסמה בעיתון דיילי טלגרף כתבה לפיה די בשמונים יום על מנת להקיף את העולם. פוג, אשר לא נטל חלק בוויכוח, מעיר כי הדבר ניתן לביצוע. חבריו מתערבים עמו על 20,000 ליש"ט ופוג יוצא לדרך ובתיקו סכום זהה לשם כיסוי הוצאות המסע.
המסע מתחיל מלונדון וחולש על פני אוקיינוסים ויבשות – מלונדון לסואץ, משם לבומביי ולכלכותה דרך הונג קונג עד יפן, משם לסן פרנסיסקו ולניו יורק וחזרה ללונדון.
האם יצליח פוג במשימתו?... עליכם יהיה לקרוא את הסיפור.
בתמונה למטה - ההיערבות עם פוג לגבי הסיכויים לבצע את המשימה ב - 80 יום.

יום אחד בחיי


בכל יום רגיל אני מתעורר בבוקר כמו
"סבתא מהלחת" והולך לצחצח שניים.
אחר כך אני הולך להתלבש,מכניס את האוכל
ואת הבקבוק ומנגן באורגנית עד שאחותי תתארגן.
אני הולך לבית הספר לומד,כותב,אומר.
אני נוסע לצהרון ומשחק.
אני חוזר הביתה מכין שיעורים משחק במחשב,
מכין מערכת והולך לישון.
אני לא אוהב להתעורר כי אחותי מתעקבת.