בבית קטן ליד המסילה חיה משפחה קטנה: שלמון, אבא שלו ואמא שלו.
כל יום היה אבא של שלמון שומר על המסילה, אך יום אחד חלה.
שלמון היה שומר המסילה במקומו.
יום אחד ירד גשם, וברק אחד פגע במסילה ושבר אותה.
ובאותו זמן נסעה רכבת.
והפנס האדום היה בבית.
שלמון לא ידע מה לעשות, אז הוא הוריד את חולצתו האדומה. לקח את את הפנס הלבן. והאיר מאחורי החולצה וכך נהיה אור אדום.
שלמון נהיה גיבור.
אני מסכים יותר עם גילי, כי שלמון באמת אמיץ ואחראי. שלמון יכול להיות שומר על המסילה וגם כי הוא הוריד את חולצתו.
אני אומר שלא צריך להוריד את החולצה.
"עומד שלמון בין הפסים השבורים,לוקח את הפנס האדום ומרים למעלה למעלה למעלה, ליבו דופק וראשו סובב".
"שלמון רץ לקראת הרכבת, רץ ומנופף בפנס האדום וצועק: "אסון אסון"."
יום ראשון, 11 באפריל 2010
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה